תרגול משקם באיינגאר יוגה הוא מרכיב מרכזי בתוך השיטה, ולא רק תוספת צדדית. זהו מרחב שבו הגוף כולו נתמך באביזרים, בולסטרים, שמיכות, רצועות או קירות, והתנוחות מוחזקות לאורך זמן. מתוך התמיכה הזו אפשר להרפות מהמאמץ, לנשום עמוק יותר, ולצלול לשקט פנימי. הגישה נשענת על דיוק אנטומי ואורך רוח, כמו כל תרגול בשיטת איינגאר יוגה.

ההשפעה הראשונה והמוחשית ביותר היא ירידת מתח. בשהייה שקטה ומודעת, מחשבות טורדניות מתפוגגות, והגוף מתרכך. מחקרים מראים שתרגול קבוע של איינגאר יוגה מפחית חרדה ודיכאון, משפר את מצב הרוח, ותורם באופן משמעותי לתחושת הרווחה הנפשית. לא מעט תלמידים מדווחים שכבר אחרי שיעור אחד הם חשים כאילו מישהו לחץ על כפתור הרוגע.

מערכת העצבים מגיבה ישירות. קצב הלב ולחץ הדם יורדים, הנשימה מתארגנת מחדש, והגוף עובר ממצב של "הילחם או ברח" אל תגובת "נוח ועכל". זהו ביטוי להפעלה של המערכת הפרא־סימפתטית, האחראית על רגיעה, עיכול והתחדשות. התוצאה: שינה עמוקה יותר, עיכול טוב יותר וחוסן רגשי גדול יותר.

תרגול משקם תורם גם לחיזוק המערכת החיסונית. כשהמתח הכרוני יורד, גם רמות הדלקת בגוף פוחתות. מחקרים מצאו הפחתה של תהליכים דלקתיים ועלייה במדדים המעידים על חוסן חיסוני. המשמעות היא פחות זיהומים, פחות מחלות יום־יומיות, ויכולת טובה יותר להתאושש.

השפעתו של התרגול ניכרת גם על איכות השינה. תנוחות פשוטות כמו ויפריטה קרני או סופטה בדהה קונאסנה מסייעות להירדם מהר יותר ולישון שינה רצופה. משתתפים במחקרים דיווחו על שיפור של כחמישים אחוז במדדי השינה, ותלמידים מספרים שהם מתעוררים רעננים בצורה שלא הכירו קודם.

אחד המאפיינים המפתיעים הוא טעינת האנרגיה. התרגול אולי נראה פסיבי, אך בפועל הוא יוצר תחושת בהירות וחיוניות. מחקר שבחן תלמידים שתרגלו פעמיים בשבוע במשך שמונה שבועות מצא ירידה ניכרת בעייפות, לצד ירידה ברמות הקורטיזול, הורמון הלחץ. התחושה דומה לעצירה בתחנת דלק פנימית: הגוף נטען מחדש, הראש מתבהר, והאנרגיה מחלחלת אל חיי היומיום.

יחד עם זאת, לא כל תלמיד מתחבר בקלות לתרגול משקם. יש מי שאוהבים אותו במיוחד, ויש כאלה שנרתעים ממנו. יש כאלה שחוו קושי בתחילת הדרך: כאב, חוסר ריכוז, תחושת אי־נוחות. אך לאט לאט מתברר שהשהייה הארוכה מחדדת רגישות, ומאפשרת לזהות מה באמת משקם ומה מעורר מתח. כך כל מתרגל לומד למצוא את התנוחות המתאימות לו, להקשיב לגוף, ולבנות לעצמו מסלול שיקום אישי.

חשוב להבין שהמונח "משקם" אינו מתייחס רק לשכיבה שקטה. כל תנוחה יכולה להפוך למשקמת, אם היא מתורגמת באופן מדויק ונכון לצורכי הגוף. לפעמים דווקא עמידת ראש או כפיפה קדימה יתגלו כמשקמות, בהתאם למצב התודעה והגוף באותו רגע. המפתח הוא מודעות, הקשבה והתאמה אישית.

במסגרת שיטת איינגאר נהוג לשלב שיעור משקם אחת לחודש כחלק אינטגרלי מהלימוד, כדי לאזן בין עבודה דינמית ותובענית לבין מנוחה פעילה והתבוננות פנימה. במקביל, ניתן לבחור בתרגול משקם על בסיס יומיומי, במיוחד בזמני עומס, בתקופות של מחלה או פציעה, או פשוט כדרך להחזיר לגוף ולאזן את השגרה.

המקום של התרגול המשקם בתוך השיטה רחב יותר ממה שנראה לעין. הוא אינו עומד לבדו אלא משלים את העבודה הפיזית והדינמית. אם התרגול הפעיל בונה כוח, סיבולת ודיוק, הרי שהתרגול המשקם מלמד להרפות, להיטען מחדש, ולחוות איזון פנימי. שניהם יחד הם שני צדדים של אותו מטבע, מערכת התנופה שמבצעת ומערכת הייצוב שמאזנת.